4 דקות קריאה
הטור פורסם ב-Ynet “סוד הוא לא הגנה. הוא רק דחיית תשלום, בריבית”
בהצגה “ציפורים כולם”, שעלתה בתיאטרון בית ליסין, אב שנלחם כל חייו על זהותו היהודית מתברר כתינוק ערבי שאומץ בעיצומה של מלחמה. על הבמה זה מחזה. אבל צחי ברדוגו, מאומץ שפתח את התיק שלו רק אחרי 47 שנים וכיום מלווה מאומצים בוגרים, מכיר את המנגנון הזה מקרוב: אמת שנקברת בבית לא נעלמת, היא מחכה, ובסוף מישהו משלם עליה, בריבית
האור באולם עוד לא כבה לגמרי כשהבנתי שאני לא נושם כמו שצריך.
לאחרונה צפיתי במחזה “ציפורים כולם” של המחזאי ווג’די מועוואד בתיאטרון בית ליסין. ההצגה, שזכתה לשבחים במדינות רבות בעולם, אינה מעניקה לקהל רק חוויה תיאטרלית שמסתכמת במחיאות כפיים וביציאה שקטה לרחוב. היא מכה בבטן הרכה של הזהות האנושית, ומציבה מראה חדה ונוקבת מול השקרים שמהם מורכבים החיים שלנו.
כשצפיתי בה, הרגשתי כיצד היא פורטת על הנימים החשופים ביותר של נשמתי. היא לא סתם דיברה אליי. היא סיפרה את הסיפור שלי, את קללת הסוד שריחפה מעל חיי.