נעשה ונשמע
Ynet, 1.6.25
אין אמא שמסרה את ילדה לאימוץ מרצון, יש אמא שהייתה במצוקה
סיפורי אימוץ, 7.7.26
“אתה הבן שלי, איך קוראים לך?” פעם ראשונה שפגשתי את אבא
Ynet, 9.11.24
איך זה מרגיש להיות ילד מאומץ
Ynet, 9.11.24
הבטחתי לעצמי שלא אגע בזה כל עוד ההורים שלי בחיים
Ynet, 4.3.25
חיים ללא התחלה
Mako, 10.11.22
שר הרווחה, אני מאומץ ואני יודע שהורות טובה לא נמדדת בנטייה מינית
TheMarker, 6.8.23
כשטיפת רוק מחברת בין זרים: הסודות המשפחתיים שבדיקות DNA חושפות
Ynet, 18.8.25
מוחל להורי שמסרו אותי לאימוץ, ומשחרר את עצמי
Ynet, 1.10.25
למה זהותם של מאומצים בישראל נשמרת מהם כמו סוד ממלכתי?
Ynet, 12.11.25
![]()
הכתיבה, לא רק שהיא מקור ביטוי של רחשי לב, התרגשות מהולה בפחד, אלא שהיא מתקנת פגמים – הכתיבה היא תרפיה. היא מרימה אדם מקטנות ומשפלות לגדולה אישית, היא מפתחת דמיון, אומץ, ביטחון, יכולת דיוק, הערכת הטוב, ומפתחת מאוד פרספקטיבה. רגעי כתיבה משחררים, מי שלא כותב מפסיד, חוטא לעצמו, מזניח את עצמו
צחי ברדוגו
![]()